הדירות הנפרדות שלו לא היו מהירות, אבל חזקות, עמוקות

הוא לקח את הזמן שלו, נהנה מהתהליך. כל דחיפה שלו גרמה לה להתכווץ, הזין השמן שלו היכה ממש בכל הנקודות הרגישות שלה בבת אחת. זה היה פינוק אחר. לא הסתערות של בעלי חיים, אלא מבוא שיטתי ומופתי לאקסטזה. היא גנחה, מצחה מונח על השמיכה, מיציה מעורבבים בזרע ויטקין זורמים על רגליה. סטאס לא שתק.

כן, דירות דיסקרטיות כאלה … אישה טובה … את מרגישה שאני עוברת דרכך? — הוא היכה אותה בישבן בכף ידו הכבדה, וכל סטירה בגופה הובילה גל חדש של הנאה. תראה איך הכוס שלה הוא הזין שלי חזק. תמונה!
אירינה גמרה שוב. הפעם האורגזמה הייתה חכמה יותר, מורכבת יותר, היא הצטברה בהדרגה כמו סימפוניה בנויה היטב, והשיא היה בהלם ארוך ועמוק. גופה צלע, אבל סטאס לא עצר. הוא המשיך בתנועותיו הנמדדות והעוצמתיות, והביא אותה לתשישות. לבסוף, הוא פלט אנחה עמוקה ומרוצה, דחף את איבר מינו לתוכה עד היסוד וקפא. אירינה הרגישה את תא המטען העבה שלו פועם בתוכה, ואז חלק חדש של זרע. המלפיה שלו הייתה עבה, צמודה, היא הייתה בשפע. היא הרגישה שהיא ממלאת אותה, דוחפת את שרידי הזרע של ויטי.
הוא שלף את הזין שלו, במבט מרוצה. אירינה שכבה, לא מסוגלת לזוז, הכוס שלה נמתח, מלא בשני זרע שונים, גופה היה מותש ומרוצה.

טוב, יפה, זה מספיק להיום? שאל סטאס, מעשן.
היא התכוונה לומר כן, אבל שפתיה אמרו אחרת:

לא.
שני הגברים הביטו בהפתעה.
“וואו,” הושיט ויטק. – דירות דיסקרטיות שלא יודעות שובע.
אני אוהב דירות דיסקרטיות, צחק סטאס. – אז נמשיך. אבל לפי הכללים. עכשיו תורך לעבוד, ילדה.
הם הושיבו אותה בינם לבין עצמם. סטאס כיוון את הזין שלו, שכבר שוב חצי חרמן ודביק, אל שפתיה.
קדימה, תנקה. ללקק לי הכל. ואל תשכח את ויטקה.
אירינה, עדיין באופוריה, פתחה את פיה בצייתנות. היא לקחה את הזין העבה והמלוח של סטאס בפיה. היה לו טעם שונה-עשיר יותר, עם טעם מריר. היא מצצה אותו, מלטפת את לשונה על מקל החום שלו, בולעת את שאריות הזרע העבה שלו. ואז עברתי לוויטה. הזין שלו, שכבר היה רך, היה ניטרלי יותר בטעמו. היא הייתה עוטפת את שפתיה סביבו, מלקקת אותו, מכניסה את לשונה מתחת לעורלה, אוספת טיפות. השפלות של התהליך רק עוררה את התרגשותה. הכוס שלה נרטב שוב

הם זיינו אותה כל הלילה

השתנו, המציאו תנוחות חדשות. הכריחו אותה לשבת על הזין שלהם למעלה, לדהור עליהם עד שהירכיים שלה היו קהות. השתמשו בפה שלה ובכוס שלה בו זמנית. ואז, בבוקר, סטאס, למרבה הזוועה וההנאה שלה, ניסה להיכנס לאנאלי שלה. הכאב היה חד, אך ויטק, בפיקודו של סטאס, ליטף את הדגדגן שלה בשלב זה, והכאב התערבב במהירות בהנאה חדשה ונוקבת. הם דפקו אותה גם בתחת והיא גמרה שוב, בצרחות פרועות ומטורפות, גופה פועם בעוויתות בין שני גברים.
כאשר קרני השמש הראשונות צבעו את האופק, הן היו מותשות לחלוטין. אירינה שכבה על רצפת התא, מכוסה בשכבות של זרע מיובש, חבורות ומיצים משלה. היא לא יכלה לזוז. אבל על פניה היה חיוך מאושר וריק. היא קיבלה את כל מה שרצתה ועוד.
סטאס עזר לה להתלבש וליווה אותה מהתא.
“תיכנס שוב, רעבתנית,” הוא גיחך. – יש להעריך דירות דיסקרטיות כאלה.
היא שוטטה אל השיחים, שם השאירה את האופניים. הרגליים בקושי החזיקו. לשבת על האוכף היה עינוי-הכוס המרופט והמתוח שלה ופי הטבעת המודלק הגיבו בכאב לכל תנועה. אבל היא הלכה.
היא חזרה הביתה עם שחר כמו רוח רפאים. בכפר כבר התעוררו, בחלק מהחלונות היה אור. אבל איש לא שם לב אליה. רק אישה על אופניים שחזרה מטיול בוקר.
היא נעלה את האופניים במוסך והתגנבה לבית. הבנות עדיין ישנו. היא נכנסה לשירותים, הדליקה את המקלחת וזחלה מתחת לסילוני המים. היא התבוננה בבוץ, זרע, זיעה נשטפים מגופה. גופתה הייתה מקדש, מטמא ומרומם בו זמנית. היא העבירה את ידה בין רגליה, מעל בשרה הסדוק אך מרוצה. ושוב, בבוגדנות, היה שם צמרמורת.
היא ידעה שמדובר בדירות דיסקרטיות חדשות. חייה הסודיים, קיומה הכפול הם אישה ואמה למופת, ו-זונה לא יודעת שובע ומלוכלכת לגברים זרים. ושני היצורים האלה חיו בה, ושניהם היו היא.
לאחר שהתייבשה, היא לבשה חלוק נקי ויצאה למטבח להכין ארוחת בוקר לבנותיה. ריח הקפה התערבב עם ריח גופה הנקי. אבל עמוק בפנים, בעצם מהותה, היא עדיין חשה את הטעם של הזרים הזרים ואת הריח של המלפיה הזרה. והטעם הזה היה מתוק.
התשוקה הלוהטת התגנבה שוב לאירינה כעבור שבוע, ואכלה מבפנים כמו חלודה. המחשבות על אותו לילה עם שני נהגים רדפו. חייה שלה, למופת, נראו לה עכשיו תמונה תפלה ודהויה. וזה, מלוכלך וולגרי, מריח כמו זיעה וזרע, היה הדבר היחיד שטעמו.
היא עלתה שוב על האופניים של בתה. עכשיו זה כבר לא היה בריחה, אלא דרך מודעת. הלילה היה חם ונראה שהרוח דוחפת אותה לעבר המסלול. בחניון היא, בלי להסס, פנתה אל המשאית הראשונה, שעישנה על העגלה גבר גדול, בעל כתפיים בחולצת טריקו שמנונית.

משעמם, דוד? – עם אתגר שהפתיע אותה בעצמה, היא הטילה.
גבר, בשנות החמישים לחייו, עם פנים בלויות ומבט כבד, השליך אותה במבט מעריך.
“מצא את באבו, אז,” הוא גיחך בצרידות. – תיכנסי, יפה. יש לנו מסיבה.
הוא פתח את הדלתות האחוריות לא של המונית, אלא של הטנדר עצמו. בפנים, בחושך למחצה, נשרפה המנשא. האוויר פגע באף-סמיך, מרוסק, מריח כמו אבק, מחרבן, זיעה גברית וכל דבר אחר, חד ומוכר — על ידי סקס.
אירינה קפאה על מפתן הדלת. הטנדר היה ריק למחצה, אך באמצע, בין הקופסאות המפורקות בצדדים, הונחו כמה מזרנים מרופדים בסדינים מיוזעים. והם היו מעורבים. שני גברים, אחד מאחור, אחד מלפנים, מאוננים על אישה שכרעה על ברכיה בתנוחת סרטן. האישה הייתה עירומה לחלוטין, גופה התכופף לקצב הדחיפות הגסות של הגבר מאחור. פניה הופנו לכיוון הדלת, ובחשיכה, מוארת באור הצהוב של המנורה, היא נראתה מוכרת עד כאב לאירינה.
האיש מלפנים, אוחז בחלק האחורי של ראשה של האישה, דחף בכוח את הזין העבה, הקצר, הכחול הענק שלו לתוך פיה. היא נחנקה, רוק ודמעות זרמו על סנטרה, אבל היא עבדה בצייתנות בגרונה.
מה את עושה? לך, הצטרף, – דחף את אירינה בגבה, שהזמין אותה לנהוג. הוא כופף אותה בגסות באותה תנוחה, סרטן, ודחף אותה על המזרן, ממש ליד הזוג.
אירינה נפלה על ברכיה, פניה היו סנטימטרים מפניה של אישה אחרת. היא, כששמעה את הרעש, פקחה את עיניה. ובאותו רגע נפגשו עיניהם. הפתעה, הלם, בושה-כל זה הבזיק בעיניים גדולות, אפורות, תמיד כה קפדניות. זו הייתה מרינה סרגייבנה, מנהלת הכיתה של בתה הבכורה קטיה. אישה נשואה, יפה, תמיד בכושר, מכובד בכפר.
בהפתעה, מרינה סרגייבנה פתחה את שפתיה, והזין שהיא מצצה החליק מפיה בצליל מכה חזק. האיש, בלי להתבלבל, מיד תפס את המשחק. הוא תפס את שערה של אירינה ומשך את ראשה למפשעתו.

פתח, חדש, הפה שלך, קדימה! הוא נבח, והכחול שלו, המבריק מהרוק וההתרגשות, נדחף בכוח לתוך פיה הפתוח בתדהמה.